עבודת חקר בנושא
הקשר העמוק שבין הלסת לאגן
מגישה: עדי אורן
מורה מוסמכת להאטה יוגה- שיבננדה,
יוגה נשית ויוגה ככלי שיקום לאחר לידה.
קורס מורות יוגה נשית 2017
מוגש למירה ארצי פדן
© 2017 עדי אורן.
המאמר הזה נכתב באהבה לידע ושיתוף ועם זאת הוא מוגן בזכויות יוצרים.
כל העתקה, פרסום, או שימוש בתוכן – מלא או חלקי – מותרת רק לאחר קבלת אישור מראש ובכתב ממני.
חיי וגופי שלי הובילו אותי להיחשף ולחוות דרך התנסויות רבות את הקשר הישיר שבין הלסת לאגן. מגיל צעיר יש לי סקוליוזיס (עקמת בגב), חוסר איזון באגן בגלל אורך לא שווה של הרגליים ותאונת דרכים. בשנים שקדמו לכתיבת המאמר חוויתי כאבים רבים בצד שמאל עליון של הגוף – בראש, באוזן ובכתף ובתקופות שונות גם מכאב באגן בצד שמאל. לקח לי שנים להבין את מקור הסימפטומים והכאבים הרבים שחוויתי, הרבה בדיקות והרבה אבחונים עד שהבנתי שאני נועלת לסתות בלילה ולקח עוד זמן לקשר בין הכאבים בלסת ובאגן. מדרסים ושיטות אימון וטיפול לאורך השנים לא הועילו. הרופאים לא הצביעו על הקשר בין חוסר האיזון שבאגן ובגב לבין הלסת. הגעתי להבנה מתוך חקירה אישית של גופי, דרך טיפולים ומדיסינות שונות, והריפוי האמיתי הגיע דרך תרגול היוגה הנשית. במאמר זה אנסה להציג את הקשר הישיר, אשר ברור לי מתוך חוויה אישית. אני מקווה שבכך אתרום לראיית הגוף כמכלול, להבנת הקשר העמוק והישיר בין הלסת לאגן והמתחים הנפשיים והפיזיים המצטברים באיזורים האלו ומפרים את איזונם, ואולי אקצר לאחרים את הדרך באבחון ובעבודת הריפוי דרך הרבדים השונים.
נייר עמדה
היוגה הנשית, פרי פיתוחה של מירה ארצי פדן, מעמיקה את תרגול היוגה המסורתי בשילוב עם ידע עדכני בבריאות האישה ומתאימה אותו לגופה של כל אישה, אשר משתנה בכל רגע.
היוגה הנשית מזמינה נשים בכל שלב בחיים להכרות מעמיקה עם הגוף והשינויים ההורמונליים והפיזיים המתרחשים בו לאורך הירחים ומעגלי החיים. כמו כן לשימת לב והתבוננות בשינוי המתמיד ומציאת האיזון בתוכו, ליצירת בית פנימי, מייצב, עוצמתי ומכיל.
התרגול מיועד לכל אישה בכל גיל ומאפשר טיפול ומענה מיידי לאיזון הורמונלי, תסמונת קדם וסתית, בעיות פריון, צניחות ודליפות באיברי האגן, תסמיני גיל המעבר, מחלות אוטואימוניות, כאבים כרוניים, שיקום לאחר הפלה או טראומה מינית ושיקום לאחר לידה.
דרך היוגה הנשית רוויית ידע נשי עתיק, חדשני ובעיקר עשיר. בשיעורים ניתנים שלל כלים חדשים ומגוונים לרפואה משקמת ומונעת ולאיזון וריפוי פיזי- רגשי- והורמונלי.
התרגול מתבסס על:
– חיזוק הקשר עם המולה בהנדה, מקור נובע לעוצמה פנימית.
– שיקום וחיזוק קרקעית האגן. ייצוב פיזי ואנרגטי.
– עבודה עם השרירים המייצבים.
– פתיחת מפרקי האגן.
– יצירת תנועה זורמת ומשחררת מעומסים הנאגרים במפרקים השונים.
– הרגעת המערכת הסימפטטית.
– תרגילי יציבה אשר שומרים על חוזק והשתרשות מתמדת.
– תרגילי נשימה וקול.
– עבודה עם טקסטים וכתיבה אינטואיטיבית.
– דמיון מודרך ומדיטציה.
– כמו כן כלים רבים אשר מאפשרים לאישה להתכנס, להתבונן ולהשקיט את תנודות התודעה מתאפשר חיבור אמיתי דרך הגוף והחומר אל הנפש, ומשם נפרשת דרך חדשה ובהירה אשר קוראת לכל אחת לצעוד בנוכחות מלאה כל יום מחדש בשער הריפוי העצמי. במטרה להיות אדם, אישה, אמא, מאהבת, חברה ואחות טובה, שלווה ובריאה יותר שיכולה לשאת עימה איזון וריפוי וכך להרבות טוב בעולם.
הקשר שבין הלסת לאגן
קשר המיקום והתפקיד-
מפרק הלסת הינו קדמי לתחילת עמוד השדרה. מחבר את עצם הלסת לעצם הרקה בגולגולת. הוא ממוקם סמוך אל תנוך האוזן. זהו אחד המפרקים הפעילים והתנועתיים ביותר בגוף. הלסת והפה הם בעצם התחנה הראשונה במערכת העיכול וההזנה. תנועת הלסת, השיניים שהיא מכילה וההפרשות מבלוטות הרוק שבה הם הראשונים במערכת אשר מתחילים את מסע הפירוק והספיגה של המזון הנכנס לגוף. הלסת כמובן אחראית גם על פעולת הדיבור ומשפיעה על אופן הנשימה.
האגן ממוקם ומחובר אנטריורית לסופו של עמוד השדרה, במרכז הגוף מחבר ומקשר בין עמוד השדרה ופלג הגוף התחתון. האגן יוצר בסיס רחב ונותן תמיכה לעמוד השדרה המתחבר אליו בבסיס ולמעשה תומך גם בצוואר ובראש. ומיקומו המרכזי בגוף האדם והופך אותו לאזור מפתח ליציבה ולתנועה. קבוצות השרירים הגדולות ביותר בגוף נאחזות באגן ונותנות את הבסיס לכל תנועה עיקרית של הגוף. באגן מעוגנים פתחי היציאה של הפסולת מהגוף, זו היא התחנה האחרונה במערכת העיכול. האגן ועצמותיו החזקות מספק הגנה לחלקי מערכות העיכול, השתן והרבייה הנמצאים בתוכו.
האגן והלסת הם כמו מראה זה לזו מבחינת מיקומם ותפקודם. למרות שהם ממוקמים בשתי קצוות וכביכול אין ביניהם קשר, מספר מחקרים שנערכו ע"י פיזיותרפיסטים ורופאי שיניים, מראים הוכחות לקשר. למשל שיפור תנועתיות מפרק הלסת ביכולתה לשחרר עומס ממפרק האגן והפוך.
הקשר העוברי-
מבחינת ההתפתחות, הקשר מתחיל כבר בשלב העוברי- סביב היום ה-15, אשר בו באותו הזמן נוצרים שני שקעים על הצד הגבי של העובר. מתוך השקעים הללו נוצרים – קרום האורופרינגל אשר ממשיך לגבש את הפה. והשני- קרום המעי הגס אשר ממשיך ליצור את הפתחים של השתן, הרבייה ומערכת העיכול. לאחר מכן עמוד השדרה גדל ביניהם.
רקמת חיבור-
רקמת החיבור תומכת, עוטפת, מזינה ומחברת בין כל התאים, סיבי השריר, עצבים, כלי הדם והאיברים. היא מעניקה לרקמות ואיברי הגוף את היציבות המכנית ואת התמיכה שהם זקוקים לה. כשמה, היא מחברת בין חלקי הגוף השונים והיא כמעין רשת מידע וזיכרון, עשויה קווים אופטיים ומימיים. ניתן לאתר בגוף קווי רקמת חיבור מהלסת ועד האגן.
הקשר הקרניו-סקרלי-
קשר בולט נוסף בין הלסת לאגן עוסק בביומכניקה של עצמות הגולגולת ובצינור הדורל המהווה נדל צפוף של רקמת חיבור המעגנת את המוח, חוט השדרה ונוזלים מחוט השדרה. למתחים ולחוסר איזון בלסת יכולה להיות השפעה על הממברנות המחברות את קרום הדורה לגולגולת ומשפיעות על המקום שבו היא קשורה מתחת לעצם העצה. לחצים לא שווים באזור הסקרום יכולים בתורם להשפיע על חיבורים קרנליים של הגולגולת ולהוביל לכאב, תפקוד לקוי ותסמינים אחרים בכל אחד מהקצוות של המערכת הקרניוסקרלית. הסימפטומים עלולים להתבטא בכל מערכות הגוף- לב וכלי דם, נוירולוגיה, שרירים ושלד.בלסת ארבעה שרירי הלעיסה עיקריים שמפעילים את המפרק ואחראיים למגוון התנועות הרחב של מפרק הלסת כולל פתיחת הפה וסגירתו, קידום הלסת והסגתו וכן ביצוע תנועות לצדדים.
שריר הַמִּלְעָס, masseter – הוא שריר לעיסה חזק הנמצא בצד הלחי, בחלקה האחורי. השריר מניע את הלסת התחתונה במפרקי הלסת מעלה וקדימה כך שפעולתו סוגרת את הפה. לשריר סיבים עמוקים אשר מניעים את הלסת אחורה. שריר זה מסוגל להפיק את הכוח הגדול ביותר בגוף האדם, ובספר השיאים של גינס (1992) מתועדת נשיכה בעוצמה של 442 קילוגרם-כוח למשך שתי שניות. הוא פועל באופן דומה למפצח אגוזים, כלומר כוח קטן שמושקע בין הקצוות שלו בחיבור לגולגולת וללסת התחתונה מתורגם למומנט גדול, ולכן גם לכוח גדול יותר שפועל על השיניים הטוחנות בסמוך לנקודת הציר במפרק הלסת.
במבנה האגן ישנם שרירים רבים התומכים בו מבפנים ומייצבים אותו מבחוץ. ושריר אחד ששמו שריר הפסואס אשר לו אחיזה מעמוד השדרה דרך פנים האגן ונאחז בעצם הפימור הגדולה שבירך. הוא השריר העמוק ביותר בגוף האנושי המשפיע על האיזון המבני, הגמישות, כוח, טווח תנועה, תנועת מפרקים ותפקוד איברים. הפסואס יוצא משני צידי עמוד השידרה, ומשתרע מחוליות החזה (T-12) לחמשת חוליות המותן. משם הוא יורד דרך הליבה הבטנית, אגן הירכיים, ומתחבר לחלק העליון של עצם הירך. הפסואס הוא השריר היחיד המחבר את עמוד השדרה לרגליים. הוא אחראי לייצב אותנו זקופים ומאפשר לנו להרים את רגלנו בכדי לצעוד. תפקוד תקין של פסואס מייצב את עמוד השדרה ומספק תמיכה לאורך הגו, יוצר "מדף" לאיברים החיוניים של ליבת הבטן. הפסואס מחובר לסרעפת על ידי רקמת חיבור המשפיעה גם על הנשימה וגם על רפלקס הפחד. הוא מחובר באופן ישיר למוח הזחלי (Reptilian Brain), החלק הפנימי העתיק ביותר בגזע המוח ועמוד השדרה.
הספינקטרים הם השרירים הטבעתיים בגוף האדם, הנמצאים סביב פתחי הגוף התנועה הבסיסית של כל שריר טבעתי בגוף האדם היא תנועת כיווץ ושחרור, תנועה זו מתקיימת בין השרירים הטבעתיים לבין עצמם. בקרבת הלסת ישנם מספר שרירים טבעתיים בפה, הלוע ובושת, שרירים אלו אחראים על הדיבור- הביטוי ועל הכנסת מים ומזון לגוף וקידומם במערכת העיכול. בקרבת האגן נמצאים גם כן שרירים טבעתיים והם שרירי הסוגרים. שרירים אלה מצויים בסידור טבעתי סביב השופכה, החלחולת והנרתיק ויש להם תפקיד בסגירת ובפתיחת פתחי איברים אלה ובכך הם מסייעים באגירת ובריקון שתן וצואה.
יציבה לא נכונה וחוסר איזון באגן ובלסת-
מתח, כאבים, שחיקות ודלקות במפרקים יכולים להיגרם מחוסר איזון הקיים במבנה הגוף באופן גרמי או שרירי. חוסר איזון זה יכול להיות מולד או נרכש –הרגלים, תאונה או טראומה.
עמוד השדרה, הוא החוט המקשר בין האגן והלסת. ניתן לחוות חוסר איזון במפרקי הלסת, במפרקי האגן ובעמוד השדרה עצמו (סקוליוזיס/עקמת).
במחקרים מעטים שנעשו בתחום הוכח באופן חד משמעי הקשר בין אנשים הסובלים מסקוליוזיס ויציבה לא נכונה לחוסר איזון בלסת. וכך גם בין חוסר איזון בלסת לחוסר איזון באגן. הלסת וכל מנח הראש מושפעים, מנסים לפצות ומגיבים באופן ישיר לחוסר האיזון.
הקשר העצבי-
ללסת, שריריה והרקמות הרכות סביבה עצבים שונים מוטוריים ותחושתיים אשר נמנים עם העצבים הקרניאליים ויוצאים מגזע המוח, שמהווה המשך ישיר של חוט השדרה ובכך הוא בעצם הקצה העליון של חוט השדרה. העצב המשולש Trigeminal nerve, הוא העצב הגדול ביותר בהיקפו במערכת העצבים הגולגולתית והוא העיקרי המשפיע על השרירים ורצועות המפרק. הוא מקבל מידע מהלסת דרך המסטר, טמפוראליס והטראגוידס ומחזיר פקודה מוטורית. לעצב זה סעיפים רבים כגון ה-Mandibular nerve- האחראי על הנעת שרירים האחראים ללעיסה, נשיכה ובליעה, וכן שרירים נוספים בלוע, בעצם הלשון ובאוזן התיכונה. מעצב זה מתפצל גם Inferior alveolar nerve- אשר מעביר תחושה מהשפה התחתונה, ורוב חלקי הלסת התחתונה: השיניים והחניכיים בלסת התחתונה, הסנטר.
וכך גם באגן- עצבוב המפרקים, השרירים והרקמות הרכות הפועלות סביבו מגיע מעצבים היוצאים מהצמה הלומבוסקרלית, הנמצאת בזנב הסוס, המשך ישיר של הקצה התחתון של חוט השדרה. העצבים שמרכיבים את זנב הסוס מעצבבים מוטורית את הירכיים, הברכיים, הקרסוליים, כפות הרגליים, הסוגר הפנימי של פי הטבעת והסוגר החיצוני של פי הטבעת. בנוסף, הם מעצבבים סנסורית את חיץ הנקביים, וכן מעצבבים פאראסימפטטית את שלפוחית השתן באופן חלקי. ביניהם גם עצב הפודנדל- אשר מעצבב תחושתית את הסוגרים ואיברי המין וכן גם מעצבב מוטורית את שרירי רצפת האגן.
ולמי שאינו מסתפק בקשר העצבי שבין שני קצוות חוט השדרה- ישנו עצב אחד אשר עובר ופועל גם בלסת וגם באגן. עצב זה יוצא ישירות מגזע המוח, מעצבב את האוזניים, עור התוף, עובר בצמוד למפרק הלסת, מעצבב את שרירי הלסתות ואת הלשון, יורד דרך הצוואר ומעצבב איברים רחוקים פנימיים בגוף כמו הריאות, קנה הנשימה ובית הקול, את איברי הבטן, הסרעפת ואפילו הרחם, השחלות וצוואר הרחם. הוא אף מוביל את תחושת האורגזמה אצל נשים. עצב זה נקרא עצב הואגוס, הוא העצב המרכזי והראשי במערכת הפרה-סימפתטית (שפועלת במצבי מנוחה). תפקידו להעביר מידע חושי ממערכת המגע ומהאיברים הפנימיים ומחזיר מהמוח פקודות מוטוריות לשרירים האוטונומיים הבסיסיים של הגוף בהם נשימה, פעולת הלב, לחץ הדם ורפלקסים של בליעה והקאה. כאשר מגרים ומציתים את עצב הואגוס, מפעילים את המערכת הפרה סימפתטית, והוא משחרר מערך של אנזימים נוגדי מתח נפשי והורמונים כגון: אצטילכולין, פרולקטין, ואזופרסין ואוקסיטוצין.
כאשר המערכת הפרה סימפתטית מדוכאת והסימפתטית פועלת- כאשר הגוף בסטרס, פעילויות בסיסיות אלו אשר אחראי עליהן עצב הואגוס נפגעות- הנשימה מתקצרת, כלי הדם מתכווצים ואין הזנה דמית טובה לחוליות עמוד השדרה, האגן והאיברים הפנימיים, כל תהליכי העיכול והוצאת הפסולת למשל או סינון המים בגוף נפגע, האנרגיה והחומרים שבגוף מאטים ואף נעצרים. במצבי מתח הדם זורם לשרירים וגורם להתכווצותם, זו תגובה כמעט רפלקסיבית ללחץ – זו הדרך של הגוף להישמר מפני פציעות וכאב. הבעיה היא שלחץ כרוני גורם לשרירים בגוף להיות במצב עקבי של דריכות, כיווץ שרירים ונעילה של מפרקים.
המערכת הסימפתטית – מתח ולחץ-
בבסיס התגובה שלנו ללחץ נמצאת מערכת העצבים האוטונומית, בתוכה המע' הסימפתטית- לה תפקיד ישיר בתגובה הפיזית ללחץ והיא יוצרת שרשרת תגובות פיזיות כמעט בכל מערכות הגוף.
כאשר הגוף לחוץ, מערכת העצבים הסימפתטית אחראית להפעלת תגובת "הילחם או ברח", שמטרתה התמודדות עם מצב החירום. הגוף מנתב את כל משאבי האנרגיה שלו לטובת לחימה באיום או בריחה ממנו. מערכת העצבים הסימפתטית מאותתת לבלוטת יותרת הכליה לשחרר את הורמוני הלחץ אדרנלין וקורטיזול. הורמונים אלה גורמים ללב לפעום מהר יותר, לקצב הנשימה לעלות, לכלי הדם להתרחב, לפעילות מערכת העיכול לפחות ולרמות סוכר הדם לעלות, הדם אינו זורם אל מערכת העיכול אלא אל השרירים וכך השרירים מתכווצים בעוצמה מרבית- זו תגובה כמעט רפלקסיבית ללחץ – זו הדרך של הגו, להישמר מפני פציעות וכאב. הבעיה היא שלחץ כרוני גורם לשרירים בגוף להיות במצב עקבי של דריכות. כאשר קיים מתח בשרירים במשך תקופות ארוכות, זה עלול לעורר תגובות שונות בגוף בהן כאבי שרירים, כאבי גב, בעיות אחרות בשרירים ובשלד מיגרנות ודלקות. המערכת הסימפטטית פועלת במצבי חירום כאשר משהו מאיים על חיינו, אך למעשה היא מגיבה באותו האופן לכל מתח יומיומי שיגרתי כאשר דבר לא מאיים.
כאשר אנו נתונים לאורך זמן ללחץ או נמנעים מלהביע עצמנו, מדחיקים כעס, פחדים ורגשות שליליים – המתח שנצבר מתבטא במערכת הגוף בדרכים שונות- נעילת לסתות וחריקת שיניים הן דוגמא מצוינת לכך. גם במצבי ערות אך גם כאשר אנו ישנים וההכרה ישנה גם היא, לא ניתן להדחיק ולהשתלט והמתח הרב הזה מתבטא בשיא עוצמתו. מערכת ההגנה וההישרדות יוצרת לחץ אינסטינקטיבי על המלעס. דפוס שכיח במצב מתח כרוני הוא סגירה חזקה של מפרק הלסת עד שחיקת שיניים. כמו כן, כאשר אנו במצב מלחיץ, חשים חוסר בטחון, יציבות וחוסר חיבור לקרקע, הבטן ושרירי רצפת האגן יהיו מתוחים וכן גם שריר הפסואס יתהדק ויכין אותנו ללחימה או מנוסה. הסוגרים מתכווצים ואף שרירי הישבן מתכווצים כבמצב כוננות. דפוסי כיווץ והחזקה עלולים להישאר בגוף לאחר שנים של דיכוי מיני ורגשות שלא נאמרו. כיווץ ממושך של הפסואס בעקבות לחץ או מתח יביא להתקצרות השריר, דבר שיוביל לשורה של סימפטומים של כאב ופגיעה בתנועתיות וחוזק האגן והגב התחתון.
קול ולידה, הקבלה וגירוי עצב הואגוס-
האגן הוא האיבר המעורב באופן הישיר ביותר בלידה, הוא מתרחב ומפרקיו מתרככים כדי לאפשר הריון ואת יציאת התינוק החוצה. ועם זאת, בביקור בחדרי לידה ניתן לשמוע מגוון קולות, צעקות, וגניחות. מסתמן כי הגרון והקול גם הם חלק פעיל ביותר בלידה.
לפתיחת הגרון ושימוש נכון בקול, המבוסס על נשימה עמוקה ושחרור איטי של קול עמוק, יתרון גדול ויכולת להפחית כאבים ולעזור ללידה להתרחש. הקול העמוק מאפשר הרפיה וחיבור פנימי שתורמים לתחושת ביטחון ושליטה, תחושות אשר מעודדות את שחרור ההורמונים ההכרחיים המסייעים ללידה. שימוש בקול נמוך מחבר את האישה אל האדמה, הקרקע, ויוצר תחושת יציבות ותמיכה המגיעה ממנה. שימוש בקול נמוך יוצר תדר של רעידות בתיבת הקול והגרון, עצב הואגוס מופעל ומגורה ושולח את אותותיו עד לרחם ולנרתיק. עצבוב סנסורי זה מקל על תחושות הכאב של האישה ועוזר בהרפיה וכמו כן בכיווץ הנדרש ע"מ שהלידה תתקדם.
הלסת מקבילה לאגן. פתיחת הפה מהחלק האחורי של הלסת מסייעת בשחרור ופתיחת האגן. לסת תחתונה רפויה ופתוחה, השואפת לאדמה, עוזרת לנו להרפות ולא להגיע למצב של סגירת לסתות, ובהקבלה לסגירת האגן.
השפתיים מקבילות לשפתי הנרתיק -שניהם שרירים טבעתיים ולכן אם נפעיל אחד, הוא יפעיל את האחר. ישנן עדויות הלקוחות מחוויות של קיום יחסי מין וחוויות האורגזמה אשר קושרות את השפתיים, נגיעה בהן וגירוין לשיפור האורגזמה. שפתות הפה והפות שתיהן הן מרכז עצבי גדול וחשוף. וכן, השפתיים הן האיבר אשר דרכו יוצא הצליל החוצה. סגירתם או פתיחתם של השפתיים משפיעה על הוצאת הצליל או על הישארותו של הקול בתוך גופנו. אם נסגור את השפתיים הקול לא יוכל לצאת, כמו שאם לא תהיה פתיחה התינוק לא יוכל לצאת אל העולם. אם בזמן הלידה אישה מכווצת וסוגרת יהיה לתינוק קשה מאוד להילחם בכוחות אלו. יש לשחרר את אזור הלסת, ואת השפתיים. יש לפתוח את הלסת והשפתיים בצורה הדרגתית לפתיחה מלאה כדי שנוכל להרפות את דרכו של יציאת התינוק. ניתן לשחק איתן בתנועות של פתיחה, על מנת להביא לפתיחה מלאה אצל היולדת. גם מיתרי הקול, דומים בצורתם לשפתיים. הקול מופק כאשר מיתרי הקול נעים, נפתחים ונסגרים. על מנת לפתוח אותם, ובמקביל לפתוח את המעבר לתינוק, אנו צריכים לנשום ולהפיק צליל. הגרון מקביל לתעלת הלידה. צוואר וצוואר הרחם. הגרון הוא הדרך אל הסוף. מהגרון עובר הצליל לתיבת התהודה והחוצה דרך השפתיים. התינוק עובר דרך תעלת הלידה ויוצא החוצה דרך הנרתיק, השפתיים של התעלה.
הקול מקביל לתינוק, בדומה לתינוק הוא צריך לעבור דרך מספר פתחים על מנת שיופק. וכפי שלסתות פתוחות ומשוחררות עוזרות לקול לצאת בקלות ובמיטבו כך אגן ונרתיק משוחררים יקלו על התינוק לעשות את דרכו החוצה בבריאות ובקלות. באופן סימבולי, קולו של התינוק עצמו מסמל את "הצלחת" הלידה. הצליל הראשון אותו מפיק התינוק מהווה בלידות רבות את הרגע של השחרור המוחלט אחרי כל המאמץ והחשש. התינוק נושם, הוא חי.
סימפטומים והשלכות למתח בלסת-
שחיקת שיניים, שרירי צוואר תפוסים, הפרעות בשרירים, כאב באוזן, במפרק הלסת, כאבי ראש, צוואר, כאבי שיניים, בחילות, קושי בלעיסה, רעשים בעת תנועות לסת, סחרחורות, ורטיגו, תחושת גודש באוזניים, רעשים וצלצולים באוזניים, דלקת זמנית או כרונית במפרק, דלקות ניווניות של מפרק הלסת, שחיקת הסחוס במפרק, אובדן טווח תנועה, הפרעות ברקמות הרכות של המפרק (הדיסק המפרקי),הפרעות בשינה ועוד.
* נשים באופן מובהק סובלות יותר ויש המייחסים זאת לשינויים הורמונליים ע"פ המחזור החודשי. ישנה סברה שחריקת שיניים מושפעת מחוסר איזון כימי במוח, בין היתר של דופמין, ונשים מושפעות יותר משינויים הורמונליים אלה.
סימפטומים והשלכות למתח באגן-
כאבים בשרירי רצפת האגן, לחץ על עצבים באזור, סכיאטיקה, צניחות איברים, דליפות שתן, דחיפות במתן שתן, כאבים במתן שתן, דלקות, ציסטות, עצירויות, כאב בגב התחתון, כאב במהלך קיום יחסי מין, כאבים חוסר תנועתיות במפרקי האגן או העצה, יציבה לא נכונה, סקוליוזיס, ניוון מפרק הירך, כאבי ברכיים, כאבי מחזור, בעיות בפוריות, בעיות במערכת העיכול, תקיעות בזרימת נוזלים, הפרעה לנשימה סרעפתית מלאה ועוד..
*נשים סובלות יותר מבעיות באגן כתוצאה משינויים הורמונליים, פיזיים ואנטומיים המתרחשים בגופן לאורך התבגרותן וכן בהריון ובלידה.
צ'אקרות, הקשר האסטרלי
דרכים קונבנציונאליות לטיפול בנזקי הלסת והאגן
הרפואה הקונבנציונאלית מציעה דרכים רבות לטיפול נקודתי בסימפטומים, באגן או בלסת. אך לצערי אין התייחסות הוליסטית אשר מקשרת בין הלסת לאגן, ולא נערכו מספיק מחקרים אשר מוכיחים קשר זה. כאמור האבחון והטיפול הוא נקודתי- לכל אזור בגוף, לכל תחום- מומחה משלו, הם אינם עובדים יחד. ולכל סימפטום יש כדור או טיפול שישקיט אותו. ברוב המקרים אין זמן להקשיב לחוויות האדם שחי עם גופו ומכיר אותו הכי טוב או גם סובל ממתחים נפשיים כאלו ואחרים. אין זמן לרדת לשורש הבעיה כך שהרפואה אינה מונעת אלא מטפלת בסימפטומים בלבד. לכן בפרק זה אציג בקצרה את הטיפולים הנקודתיים הניתנים לכל אזור בנפרד ולא טיפול הנותן מענה לשני המפרקים.
טיפול במפרק הלסת TMJ
פיזיותרפיה. חינוך והדרכה – כלכלה רכה, לעיסה איטית, חיתוך מזון, הימנעות ממסטיק ומהרגלים אוראליים המעמיסים את המפרק ועוד.
לימוד יציבה נכונה. עיסוי רפואי, תרגילים לשיפור השליטה המוטורית ולהגדלת טווח תנועה במפרק ולתנועה סינכרונית והרמונית של שני מפרקי הלסת. טכניקות ידניות -מוביליזציות ומניפולציות עדינות למפרקי הלסת ולעמוד השדרה צווארי, שחרור נקודות הדק – Trigger point – בשרירי הפנים והצוואר, טכניקות הרפיה וביצוע מתיחות המשחזרות את האורך המקורי של השריר. כמו כן משולבים בטיפול אמצעי אלקטרותרפיה למטרת טיפול בדלקות מפרקיות, שיכוך כאבים והרפיית שרירים וכן אמצעי קירור וחימום שונים.
מנשך, סד לילה- אנשים שחורקים או נועלים את שיניהם בשנתם יכולים להיעזר במגן מנשך קשיח או רך. מגן זה מונח מעל השיניים ומונע מהשיניים בלסת העליונה לגעת בשיניים בלסת התחתונה.
ניקור המפרק – הליך הכרוך בהחדרת מחט לתוך המפרק ושטיפת המפרק על מנת לסלק ממנו תוצרי דלקת ופסולת.
במקרים נדירים ביותר וכמוצא אחרון עלול להיות צורך בניתוח על מנת לתקן או להחליף את המפרק הלסתי-רקתי.
אמצעים תרופתיים- תרופות נוגדות כאב, תרופות מרפות שרירים, תרופות נוגדות דכאון והזרקת תרופות. נטילת נוגדי דיכאון ממש' הטריציקליים לפני השינה.
תרופות קורטיקוסטרואידאליות- להן פעילות נוגדת דלקת חזקה. הזרקת תרופות על בסיס קורטיזון לתוך המפרק. הזרקת רעלן הבוטולינום (בוטוקס) לשרירי הלסת.
טיפול באגן
פיזיותרפיה. טכניקות הרפיית שרירים וטיפול ברקמות הרכות. שיפור מודעות ושליטת המטופלת לתפקוד רצפת האגן- למידת הפעלת השרירים רצפת ע"י כיווץ והרפיה וביופידבק חזוי או שמיעתי- עבודה עם אלקטרודות אשר נותנות משוב.
כמו כן, עיסוי רפואי, תרגילי מתיחות, הרפיית נקודות לחץ, הגמשת מפרקי האגן, הארכת שרירים מקוצרים, חיזוק שרירים רפויים.
טיפול תרופתי -תרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידיות כגון ציקלובנזפרין, אלטרול או בלופן. לעיתים קרובות מידי יוצע טיפול בגלולות הריון אם יש תלונות על כאבי אגן וכאבים לקראת וסת/בוסת.
הזרקות של לידוקאין על נקודות הלחץ, עם או בלי קורטיזון, נחשב אף הוא לטיפול יעיל.
ניתוחים- כמובן שהניתוח קשור במקור הבעיה.
ישנם ניתוחים להרמת רצפת האגן- מחדירים רשת מלאכותית תומכת במקרה של צניחת איברים. ישנם ניתוחים להוצאת נגעי אנדומטריוזיס, ציסטות, מיומות ועוד. במקרים חמורים תתבצע גם הוצאת איברים.
*הטיפול בכאב של רצפת האגן תלוי בסיבה הראשונית שלו. הוא יכול לכלול התערבותו של מומחה בתחום: הגינקולוגיה, הפרוקטולוגיה, הפסיכולוגיה, הסקסולוגיה, האורתופדיה, הפיזיותרפיה והתזונה. במקרים רבים יש צורך בשילוב בין מספר תחומים כדי להשיג את התוצאה הרצויה.
דרכים משלימות לטיפול בנזקי הלסת והאגן
טיפול הכרתי התנהגותי, טיפולי גוף נפש
בין אם הסימפטומים מוחמרים על ידי חרדה ולחץ ובין שהם המקור הגורם, ישנם מגוון סוגי תרפיות וזרמים אשר יוכלו לסייע לאדם להיות מודע יותר להתנהגותו ולשנות אותה, לדעת להרפות דפוסים מחשבתיים וגופניים ולהתמודד עם לחצים בצורה טובה יותר. למשל: פסיכולוגיה, פסיכודינמיקה, טיפול קוגנטיבי-התנהגותי ועוד. ישנם גם טיפולים יותר הוליסטים אשר שמים דגש על חיבור המישור הגופני והנפשי אף הרוחני-אנרגטי, ויוכלו מאוד לעזור, כמו: פסיכותרפיה גופנית, ביוסינתזה, ארומתרפיה, פרחי באך, ביופידבק, מיינדפולנס, רייקי ועוד.
שיטות להפגת מתחים
שיטות שנמצאו יעילות להפחתת מתח ולכן עשויות לסייע לנטייה לכיווץ יתר בשרירי הלסת או האגן וכך להקל על סימפטומים הן – הרפיה, נשימה עמוקה, דמיון מודרך, מדיטציה.
פעילות גופנית
פעילות גופנית מגנה עלינו בטווח הארוך והקצר מפני נזקים של סטרס ומתח נפשי בכך שהיא גורמת לנו לפרוק מתח שנצבר בגוף ולבנות מערכת הגנה בפני מתח שלילי מצטבר זה. פעילות גופנית, גם היא מצב של סטרס, אך חיובי- ההורמונים המשתחררים מאפשרים לנו להגיב מהר יותר ובעוצמה רבה יותר לגירויים חיצוניים, ולשפר את היכולת שלנו להתמודד עם קושי, התנגדות ואתגרים בעזרת שימוש בהרבה פחות אנרגיה ממה שהיינו משתמשים לו לא עסקנו בפעילות גופנית. החיבור בין פעילות גופנית לסטרס התגלה כחיובי גם בכל הקשור ליכולת שלנו להירגע. אנשים העוסקים באופן קבוע בפעילות גופנית מסוגלים בקלות רבה יותר להיכנס למצב מנוחה והרפיה – מצב בו "מטעינים מצברים".
יוגה
יוגה היא פילוסופיה רוחנית ואימון גופני-רוחני שמקורם בתורות החשיבה ההינדיות. המילה "יוגה" משמעותה לאחד והכוונה היא לאיחוד בין המודעות והעצמי הרוחני. מצב בו החושים מתכנסים פנימה ואין מחשבות המסיחות את תשומת הלב. על פי פילוסופיית היוגה, במצב זה התודעה שלווה ואנחנו פוגשים במישור הרוחני, את הנשמה, וחווים שלווה נצחית הנקראת, בין היתר: סמאדהי. היוגה היא מסע פיזי או מנטאלי ורוחני שמטרתו להרגיע את תנודות התודעה, ודרכו המתרגל מקבל כלים להתמודד עם הקשיים האישיים שלו, פיזיים או נפשיים. היוגה מבקשת לתרום לאיזון הגוף והנפש ולמודעות והכרה עצמית. כל זאת דרך נשימה, תנועה, תנוחה ויציבה נכונות. היוגה כוללת סדרת תנוחות במהלכן יש לשים לב במיוחד לנשימה. מתיחות, הזרמת אנרגיה בגוף ועוד.
TRE
טכניקה העושה שימוש בתרגילים לצורך שחרור סטרס, טראומה ומתח שהצטבר. התרגילים מפעילים מנגנון רעידות, הגורמות להרפיית השרירים. לעיתים קרובות, הרפיית דפוסי שרירים מתוחים יכולה להפחית מתח בעמוד השדרה, בצוואר, בכתפיים ובאגן הירכיים. ברגע שמשתחרר מתח מכל מקום בגוף, המוח מקבל מסר של הפחתה באותות כאב, ומייצר הורמונים חדשים המעודדים ריפוי.
שיטת פאולה
שיטה ייחודית המבוססת על היכולת הטבעית של הגוף לרפא את עצמו. בתרגול השיטה מופעלים השרירים הטבעתיים, שרירים הנמצאים סביב פתחים שונים בגופנו, ואשר פועלים על פי התנועה הבסיסית של החיים: תנועת פעימה של כווץ- שחרור, פתיחה- סגירה. שרירים אלו פועלים כמערכת אחת הקשורה ביחסי גומלין לכל מערכות הגוף והשיטה משתמשת בעיקרון זה לשכלול היכולת, שיפור איכות החיים ולריפוי.
שיטת אילן לב
שיטה העוסקת בשיפור יכולות אנושיות ובהסרת מגבלות של קשיים תפקודיים, טיפול במגבלות מוטוריות ומנטליות ופתרון קשיים של פגמים, פגעים ונכויות. הטיפול עונה על בעיות של סירקולציות בגוף, מבטל כאבים, פותר בעיות של שלד, מפרקים ועוד. הרעיון המרכזי הוא שמערכת העצבים המרכזית, כמערכת בקרה, מעבירה מסרים חדשים מן הגוף אל המוח, הישר אל התת-מודע שבמוח הסנסורי. המוח הלוגי מהווה מכשול מובנה בקליטת אינפורמציות חדשות שאינו מכיר. המוח הסנסורי, כדוגמת קליטה בהיפנוזה, עוקף את המכשול הזה. קליטה ישירה זו מחוללת תהליך בלתי רגיל של למידה עמוקה ואינטנסיבית. חיווט מחדש, דרך הגוף אל המיינד. בין היתר, בטיפול עבודה רבה עם תנועתיות המפרקים כאשר הגוף רפוי, דבר זה מביאה לשחרור מתח שנצבר בהם.
רפואה סינית
רפואה בעלת ידע נרחב ופרקטיקות רבות שנעשה בהם שימוש בסין במשך למעלה מ-2,000 שנה. בין הפרקטיקות: שימוש בצמחי מרפא, דיקור, טיפול במגע, תרגול גופני, כירורגיה, קיבוע שברים ועצות תזונתיות.
הרפואה הסינית, שרואה את האדם כמכלול, לוקחת בחשבון לא רק את ההתבטאות הפיזית של המצב אלא את הסיבות שגרמו לו מלכתחילה – ולכן הטיפול יתמקד באיזון תחושת הלחץ, הסטרס והחרדה, בחיזוק ובהשבת איזון תפקודי לאיברים המעורבים.
תזונה ואורח חיים בריא
ב2012 התפרסם מחקר שבחן השפעת תזונה נטולת גלוטן על נשים הסובלות מאנדומטריוזיס, כאבי אגן כרוניים, דיסמנוריאה וכאבי אגן שאינם תלויי וסת ודיספראוניה. 75% מהמשתתפות דיווחו על הקלה מובהקת בכאב. ונראה שיפור במדדים של תפקוד גופני, בריאות כללית, חיוניות, תפקוד חברתי ובריאות הנפש. לפי כך יש להוריד מזון עם גלוטן מהתפריט.
יש להמנע ממזונות מעודדי דלקת המכילים: שומן רווי, ערך גליקמי גבוה, חומרים משמרים, צבעי מאכל ומשפרי טעם, ממתיקים מלאכותיים. להמנע ממזון מעובד, בשר ללא שומן, ביצים, קפאין ועוד.
ולצרוך מזונות המכילים נוגדי דלקת: חומצות שומן חיוניות, אומגה 3 ו-6, ויטמינים ומינרלים אנטי-אוקסידנטיים. דגים, ירקות כתומים, ירקות לבנים. סלניום וויטמינים A,C,E- מונעים נזקים חמצוניים והצמדות רקמות, מסייעים לפעילות תקינה של מערכת החיסון והמערכת ההורמונלית ולניקוי הגוף מעודפי הורמונים ורעלים. אומגה 3- חומצות שומן חיוניות מעודדות ייצור הורמונים מפחיתי דלקת, מחזקת את מערכת החיסון והכרחיות לתפקוד תקין של מערכת העצבים.
צמחי מרפא
צמחי מרפא הוכחו בספרות המקצועית כפועלים במישורים רבים שיוכלו לעזור לכאב ולהפחתת הלחץ הנפשי. בין איכויות הצמחים השונים: הפחתת הדלקת במפרקים ובשרירים, הרפיית השרירים, נטרול הרעלנים ברקמות, שיכוך כאבים, הרגעה כללית, השריית שינה ועוד.
ישנם עוד שיטות רבות להשבת איזון והרפיה לאזורים אלו בדרכים פיזיות, אנרגטיות, נפשיות ודרך השילוב ביניהם. שיטות שמגיעות אלינו מתרבויות עתיקות או כאלו אשר מגיעות עם התקדמות המדע והחקר של גוף נפש ואנרגיה. קצרה היריעה מלספר ואף לדעת על כולן. כירופרקטיקה, אוסטאופתיה, פלדנקרייז, צ'י קונג, ביו אנרגיה, שימוש בצמחים וחיות מרפא מתרבויות שמאניות שונות ועוד רבים. שמות ודרכים רבות לאותה דרך וכוונה של מרפא, הרפיה, איזון, שחרור ושלום.
היוגה הנשית
היוגה הנשית מאפשרת לאישה לקחת פסק זמן ולהתחבר לעצמה ולסיפור חייה דרך גופה. בין אם המתח באגן ובלסת נגרם מחוסר איזון מבני ובין אם המתח הוא נפשי ומתבטא בגוף- עם התרגול ובעזרת טכניקות רבות, האישה תלמד לשים לב לדפוסיה הגופניים וכן המחשבתיים, ועם הזמן תלמד להרפות מאלו של מועילים לה, לחזק את נפשה וגופה, להכניס איזון ולקחת את החלק הפעיל ביותר אל עבר הריפוי שלה.
בחברה רוויית עומס ומתח כמו שלנו, האישה נדרשת למלא תפקידים שונים ומרובים. העולם מתנהל על ידי גברים, אינו מותאם לאנרגיה המשתנה שלנו וכך אנו מתרחקות יותר ויותר מעצמנו ומהותנו. נשים רצות כמו חץ קדימה ומנסות לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של החברה, ובו בזמן מביאות ילדים לעולם, מטפלות ודואגות לבית ולכל יושביו, מכילות הכל ועל הדרך מתכלות.. היוגה הנשית מאפשרת לסובב את זרקורי התודעה של האישה אל עצמה, פנימה ולהשתמש בכוחה ויכולותיה העצומים בעבורה. האישה תלמד לנקות ולארגן ראשית את ביתה הפנימי וכך תארגן מחדש את המציאות מתוך בטחון, יציבות והכרות עם כוחותיה. דרך למידה ושימת לב לאנרגיות השונות הפועלות בה ומשנות אותה ללא הרף, האישה תלמד לזרום עם השינוי, לקחת מנוחה כשצריך ולרכב עם גלי האנרגיה כשאפשר. בין הכלים אשר יוכלו לעזור לתהליך:
-חיזוק הקשר עם המולה בהנדה, מקור נובע לעוצמה פנימית. ייצוב פיזי ואנרגטי.
-תרגילים לשיקום וחיזוק שרירי קרקעית האגן.
-פתיחה והגמשה של מפרקי האגן והירך. הזרמת דם וחמצן למפרקים, שחרור מתח המצטבר בהם והגדלת יכולתם התנועתית.
-עבודה עם השרירים המייצבים. חיזוק ותמיכה לעמוד השדרה יביא ליציבה נכונה והפעלה נכונה יותר של הגוף.
-שחרור חגורת הכתפיים, שרירי העורף והצוואר וכך גם שרירי מפרק הלסת.
-הרגעת המערכת הסימפתטית.
-תרגילי יציבה אשר שומרים על חוזק והשתרשות מתמדת.
-מתיחות, נוכחות עד קצה האצבעות. הבאת חמצן ומודעות גם לחלקי גוף מרוחקים.
-תרגילי נשימה וקול. העמקת הנשימה תביא להרגעה מידית של כל המערכת הפיזית והנפשית, דם וחמצן יזרמו טוב יותר לאיברי הגוף, כמו כן גם תדר של ריפוי, הרפיה ושחרור.
-עבודה פיזית ואנרגטית על אזורי הצ'אקרות השונים בגוף. פתיחה וחיזוק הצ'אקרות. חיזוק צ'קרת הגרון וצ'קרת הבסיס אך גם צ'קרות אחרות יביאו לריפוי- למשל מתיחות ידיים ופתיחה של בית החזה- פתיחה של צ'אקרת הלב תביא לתחושת פתיחות, שמחת חיים וקלילות ומפחית מתח מהגוף ומתחושותיה של האישה.
-היכרות עם ההורמונים המשפיעים על איכות חייך, פיתוח יכולת הקשבה והתבוננות בצרכים העולים מן הגוף והנפש בעקבות השינויים ההורמונליים ויישום האימון המותאם.
-ניהול יומן מעקב- תתחילי לעקוב אחר הכאב, לשים לב לתזמון שלו וכך תדעי יותר מה הגורם לו- זמן על פני המחזור החודשי או מתח נפשי בזמן מסוים וכדומה. כך תוכלי להיות מודעת ולהתחבר אל התופעה ולא רק לתת לה לשלוט בך ולדכא אותך בלי שאת מודעת אליה.
למשל אם רק בבקרים מסוימים על פני החודש את קמה עם כאב ראש לאחר שהידקת את הלסתות בלילה- תוכלי להתחיל להתארגן אל ימים אלו מראש. למשל: פעילות גופנית שתפרוק ממך מתח, צריכת קפאין מופחתת, נטילת צמחי מרפא מרגיעים לקראת השינה וכדומה- תוך כדי ארגון נכון של זמן, הימנעות מפעילויות בעלות אופי מלחיץ ועוד.
-כתיבה אינטואיטיבית- תאפשר לך לפרוש בפנייך על דף את כל אשר מתחולל בך. להוציא החוצה, לבטא, לתת קול ומתוך ההתבוננות על מה שיצא- להיות מודעת יותר ולבחור- לשחרר או שמא לפעול לשינוי. תלמדי להתבונן בעצמך, לבטא את פחדייך או מאווייך. במקום או בנוסף לשיחה עם חברה, אמא או פסיכולוג. -דרך הגדלת החיבור בינך לבין עצמך ותוך כדי חיפוש אחר ידע פנימי, תגבר יכולתך לתמוך בעצמך, פחות להזדקק לאחר. לקחת את המושכות.
– כמו כן כלים רבים אשר מאפשרים לאישה להתכנס, להתבונן, להשקיט את תנודות התודעה ואת המתח בגוף. כך מתאפשר ריפוי אמיתי דרך הגוף והחומר אל הנפש.
תרגול להפחתת מתח בלסת&באגן
רשימה ביבליוגרפית:
PubMed- US national library of medicine
https://www.gav-clinic.com/temporomandibular-disorder/anatomy-function
https://www.ncbi.nlm.nih.gov
www.cnmwellness.com/connecting-tension-in-the-hips-and-jaw
www.alignpt.com
https://he.wikipedia.org
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28039546
https://en.wikipedia.org/wiki/Beverly_Whipple
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A2%D7%94
1.www.briguyoga.co.il
דרך הצלילים-נעה בלאס.הוצאת מודן 1997.
http://www.leida.co.il/page.asp?id=99254
http://www.drcharlesblum.com/About%20Us/TMJ%2520and%2520SI%2520Joint.pdf
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19539119?ordinalpos=1&itool=EntrezSystem2.PEntrez.Pubmed.Pubmed_ResultsPanel.Pubmed_DefaultReportPanel.P
http://www.angle.org/doi/pdf/10.1043/00033219%282006%29076%5B0779%3ARBTLAP%5D2.0.CO%3B2
http://www.upledger.com
http://www.positivehealth.com/article/bodywork/the-primordial-psoas-and-the-chakra-system
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0149763405000941
http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/030439599390161H
http://www.ingentaconnect.com
http://www.naturopedia.com/search_res.asp?rId=216#tzun
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23334113
http://www.naturopedia.com/search_res.asp?rId=324